למידה שיתופית מבוססת מחקר עצמי בסביבות ווב 2.0. המצגת מבוססת על תהליך של למידה בסמינריון של סטודנטים באחת המכללות האקדמיות לחינוך. המצגת של ד"ר רפי דודזון והגב' יעל גושן (מרכז מיח"ם במכללת קיי). ההרצאה הועברה בכנס השמיני של מיט"ל באוניברסיטה הפתוחה ביוני 2010. בין נושאי המצגת: קהילת למידה עפ"י הקונקטיביזים, קונקטיביזים: הלומד במרכז והלמידה שלו מבוזרת, מודל הלמידה הקונקטביסטי, תיאור סכמאטי של סביבות הלמידה במערכת ה-MOODLE ( ויקי הקורס, הפורומים, בלוג מחקר , משאבי מחקר, בלוגים אישיים ), השינויים בנטילת יוזמה, שינויים בהרגלי שיתוף. שינויים בתפיסות ובאמונות, דיאלוג משמעותי, התפתחות בסביבות ווב 2.0 , התועלת בסביבות ווב 2.0 לעומת הסביבה המסורתית. הדילמות של הגברת השיתופיות בקורס, הקושי בשיתוף ולהיות פעיל ויצרני ברשת. הלומדים החדשים של הווב 2.0 מצרכן ליצרן של ידע, הסרת המחיצות בין למידה פורמאלית ללא פורמאלית , שינויים בתרבות המקצועית בעקבות היכרות עם סביבת הווב 2.0 .

כבר כתבנו בעבר על מערכת הפורומים הכיתתיים המתוקשבים של ביה"ס "אמיר" בפ"ת התורמת רבות לזיקה בין התלמידים והמורים. היום רצינו להפנות תשומת לב לפעילות המתוקשבת של המורה ענת עזרא המלמדת באופן פעיל ורציף באמצעות הפורום הכיתתי המתוקשב לתלמידיה בכיתה ד' . הפורום הכיתתי של המורה ענת עזרא משמש לא רק להפעלה יומיומית שוטפת של התלמידים , אלא גם כמרחב לתמיכה והעשרת התלמידים. התלמידים מקבלים בפורום תכנית עבודה שבועית אותה הם מורידים באמצעות קובץ WORD ופועלים על פי תכנון ההוראה והלמידה השבועיים. בפורום הכיתתי ניתן לראות את דיווחי התלמידים על התקדמות העבודות שלהם , המצגות והמשימות המתוקשבת. פורום כיתתי זה , מעבר להצלחתו כמערכת מטפחת למידה ומניעה תלמידים לעבודות ולפרויקטים , יוצר גם גיבוש חברתי של תלמידי הכיתה .

סביבת הלמידה GLOW אשר בה השקיעה הממשלה הסקוטית מעל 100 מיליון דולר מבוססת על רשת תקשורת ייעודית למורים ותלמידים באינטרנט המאפשרת הן יצירת חומרי למידה והן שיתופיות בין מורים לפיתוח חומרי למידה ושימוש בהם בכיתה. המומחים האמריקאיים שביקרו לאחרונה בפרויקט GLOW בסקוטלנד התרשמו כי משרד החינוך הסקוטי מעדיף לאפשר למורים לפתח חומרי לימוד ומערכי שיעור מאשר להשקיע את התקציב בפעילות של מוציאים לאור בתחום החינוך . פרויקט GLOW, נועד , אפוא , להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה: מנחי Glow–Mentor מסתובבים בשטח בין בתי ספר ומדריכים את המורים כיצד להשתמש במערכות ה-GLOW המתוקשבות.

הנטייה הטבעית של התלמידים מאז קדמת דנא היא לא לרשום באופן מסודר את מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהם. אין לכך קשר ליכולותיהם , אלא תוצאה של ירידת הריכוז הקוגניטיבי לקראת סוף השיעור בכיתה. על מנת לסייע למורים יש מורים המתעדים בפורום הכיתה המתוקשב את כל מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהתלמידים. כאשר התלמידים מגיעים הביתה ומקדישים תשומת לב לשיעורי הבית הם יכולים להתחבר לפורום הכיתתי באינטרנט ולראות בדיוק מה הוטל עליהם לעשות בשיעורי הבית. המורה עדן בביה"ס "המגן "בהוד השרון מנצלת את תכונות הפורום הכיתתי על מנת לתעד בסוף כל יום לימודים בדיוק את מטלות שיעורי הבית. אפשר גם לראות בכך דף קשר מתוקשב עם התלמידים כי ישנם גם תזכורות והודעות נוספות.

כותבי המאמר מודאגים מהתמונה הלא-ורודה המצטיירת ממצב הלמידה המקוונת במוסדות להשכלה גבוהה. לטענתו, מספר המוסדות שאמצו אסטרטגיה ארוכת טווח מוצהרת להוראה מקוונת ירד בשנים האחרונות. הכותבים טוענים שהאוניברסיטאות הולכות ומאבדות את אחיזתן בחינוך הגבוה, במקביל להפיכת האינטרנט למקור דומיננטי של ידע – הן כמאגר מידע והן כממשק גלובלי לשיתוף ידע בין לומדים. מודל החינוך הגבוה שדורש דור הסטודנטים החדש, שונה מאד מזה המאפיין את ההוראה באוניברסיטאות ועובדה זו מחייבת את המוסדות להשכלה גבוהה לרענן את תהליכי ההוראה והלמידה בהן כך שיתאימו לרוח הזמן. הכותבים מאמינים שיש לאוניברסיטאות סיכוי לשרוד ואפילו לפרוח בכלכלה הגלובלית המרושתת, רק אם הם יפתחו ויאמצו למידה שיתופית ויצירה שיתופית של ידע. במאמר הם מציגים מספר יתרונות של הלמידה השיתופית ומפרט שלבים וכיוונים לקראת בניית רשת גלובלית ללמידה במוסדות להשכלה גבוהה (Don Tapscott and Anthony D. Williams ).

שונים שפורסמו לאחרונה מציינים את עליית משקלם של רשתות חינוכיות בדור הבא של מערכות למידה מרחוק. אחת הפלטפורמות המתוקשבות המצליחות בתחום זה היא הפלטפורמה הפתוחה הידועה בשם Elgg. היא מאפשרת יצירת קהילת ידע שיתופית לצד העלאת תכנית לאתרי משנה באינטרנט. היא מאפשרת יצירת רשת קשרים חברתית , שיתוף תכנים, שיתוף מידע, פרסום בלוגים וגם מערכת הודעות ועדכונים הדומה לטויטר. זו מערכת שקופה, אינטואיטיבית מאד והרבה פחות היררכית מפלפטפורמות אחרות ולכן נראה שיש לה סיכוי להחליף את מערכות הלמידה המתוקשבות כגון Moodle Blackboard . היא לא תוכננה במקור למטרות למידה מתוקשבת , אך הפוטנציאל שלה והעדר המורכבות מושכים , גורמי חינוך שונים להפוך אותה בפועל לפלטפורמה מסייעת ללמידה מתוקשבת. גם התגובות של סטודנטים שהתנסו במערכת ELGG היו נלהבות. עובדה, זה מה שקרה באוניברסיטת ברייטון באנגליה בשנה האחרונה. אוניברסיטת ברייטון באנגליה משלבת בצורה רצינית את הפלטפורמה של ELGG על מנת לצמצם את תלותה בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת של Blackboard.

היישום השיתופי המקוון החדש Google-Wave זוכה לכיסוי תקשורתי רב בעולם וגורמים שונים מנסים ליישם אותו גם בחינוך. כך לדוגמא, קבוצת מפתחים באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללה בלוס אנג'לס החלו לבחון את היישום כמערכת מקוונת לסטודנטים לתיעוד הרצאות בשיעור ע"י כמה וכמה לומדים משתתפים פעילים המשלימים אחד את השני. ניסוי מקוון זה עדיין בראשיתו אך יש בו פוטנציאל רב ליצירת קהילת שיח פעילה ושיתופית בלימודים גבוהים. בניגוד ליישומי WIKI בחינוך יש ביישום החדשני WAVE של גוגל יותר פוטנציאל לשיח מקוון ואינטראקציה בין לומדים , מלבד יכולות עריכת מסמכים משותפות. יש גם תחזיות שונות שיישומי WAVE ייתפסו בהדרגה את מקומן של פלטפורמות ניהול הלמידה המקוונות הגדולות והמורכבות ( LMS ) ויציעו אינטראקציה יותר בריאה בין הלומדים. גם מפתחי הפלטפורמות המתוקשבת ללמידה מקוונת החלו לשלב את היישום של Google-Wave בכלי השיתופיות שלהם. כך לדוגמא , מערכת הלמידה המקוונת של Blackboard מציעה כבר עכשיו אינטגרציה עם היישום של Google-Wave.

בעיית התמיכה הרגשית בCMC : שיחה פנים אל פנים מאפשרת תחושת קירבה. מחוות גופניות וקשרי ראייה נתפסים כתומכים בקשר ביו אישי. באמצעים הדיגיטאליים, הקשר הבין אישי מתבצע ללא מגע או קשר עין. קיים קושי לבטא רגש בטכנולוגיה הדיגיטאלית. שאלת המחקר: האם המחשה פיזית של תהליכים חברתיים מופשטים עוזרת לניהול רגשות? האם המחשה זו עוזרת ללמידה מתוקשבת? המחקר נעשה עם מתלמדים בקורס שמטרתו חוויה ולמידה של תהליכי התמודדותו של מנהל/מנחה בצוות עבודה "וירטואלי". בתחילת הקורס ובהמשכו חווים המתלמדים בצורה מתוכננת , התמודדות עם אי-וודאות , בניית צוות , ניהול צוות. תהליכים אלו מלווים בתחושות רגשיות ברמה אישית ובדינאמיקה ברמה קבוצתית ( אלון הסגל, אורית צייכנר) .

הקורס "סוגיות וגישות" של המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך, אוניברסיטת חיפה מבוסס על טכנולוגיית WIKI ומעוצב כסביבת למידה קונסטרוקטיביסטית, שיתופית ודיאולוגית. דגש רב הן על עריכה שיתופית של הלומדים והן על "למידה על למידה". תהליך לימודי –חינוכי : מבוסס על מכלול פעילויות לימודיות המכוונות ליצירת מסמכים איכותיים וקוהרנטיים על ידי שני לומדים או יותר. מטרה: הבניית הידע האישי והקבוצתי של הלומדים, כאשר המשתתפים לומדים לשתף פעולה זה עם זה. נטען כי האופן בו מתקיים השיח, מעודד ותומך בקיומו של תהליך למידה שיתופי, רפלקטיבי ומשמעותי ללומדים. היכן וכיצד מתקיים שיח בויקי? דפי שיחה הנלווים לדפי התוכן , היומן האישי – מעין בלוג בתוך האתר, פורום . קיימים שני מרחבי שיח השלובים זה בזה. התפתחות ספיראלית, בה כל מרחב מהווה את נקודת המוצא לדינאמיקה המאפיינת את האתר ותומך בה. משמעות אישית – עיסוק ברשמים, מחשבות ותחושות הקשורים בתכני הקורס מחד ובמשמעות שלהם עבור הלומדים מאידך( שירי הגני, ד"ר דני בן צבי) .

בחינת השילוב של סביבת ויקי בחמישה קורסים אקדמאיים באוניברסיטת בר – אילן. מטרת המחקר: לנסות ולהבין את פוטנציאל יישום סביבת הויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת בעיני סטודנטים : הערכת ויקי כסביבה טכנולוגית, הערכת אפקטיביות הלמידה בסביבת ויקי, תפיסת תפקיד המרצה – מנחה בסביבת ויקי, הערכת הקשר החברתי והתמיכה ההדדית בין הלומדים בסביבת ויקי, חווית הלמידה בסביבת ויקי והעדפתה על למידה פנים-אל-פנים. הליך המחקר: 120 משתתפים, שאלון מקוון. כלי המחקר התבסס על שאלון של קונג'ה ובן צבי (2008) . לסיכום, סביבת הויקי בקורסים שנבדקו , נמצאה כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים. עוד נמצא כי התחושות של קשר חברתי ותמיכת עמיתים היו נמוכים/ות . ההתנסות בלמידה : חוויה חדשנית ( גילה קורץ, יהודית בר-אילן) .

למידה 2.0 היא בבסיסה למידה שיתופית המתנהלת על ידי אינטראקציות לומד-לומד בד בבד עם לומד-מורה באמצעות דו-שיח ושיתוף פעולה.בלמידה 2.0 כל אחד יכול להיות לומד אבל לכל אחד יש את הפוטנציאל להיות מורה. הפרדיגמה הישנה של למידה כאשר הלומדים הם צרכנים פסיביים של ידע ומידע, משתנה ללמידה מבוססת רשת, שמתנהלת באמצעות אינטראקציות שונות והלומדים הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע ועל כן התהליך שוויוני ומשתף. למידה 2.0 מתנהלת בעזרת הכלים של web 1.0 המספקים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתרים, אולם התהליך מתבסס על הכלים של web 2.0 שמספקים בנוסף, פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים הנוצרים על ידי הגולשים עצמם ( חני גורן ) .

המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.

השילוב של טכנולוגיות התקשוב מסוג Web-2.0 הפך לפופולארי במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה בשנתיים האחרונות ונעשה נפוץ יותר ויותר. הסיבות לכך היו הרצון להגביר את המוטיבציה של הסטודנטים הלומדים בקורסים מקוונים ושיקולים דידקטיים של גיבוש ערוצי למידה שיתופיים ובניית ידע שיתופי. מעבר לכך, השילוב של טכנולוגיות הWeb-2.0 ביטאה ניסיון למזג את ההתנסויות הפורמאליות והלא פורמאליות בלמידה מתוקשבת. יחד עם זאת, הנטייה לשלב ביתר שאת את התנסויות Web-2.0 יצרה מתחים פנימיים מבחינת הלומדים במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה. הטיעון של המאמר הנוכחי הוא כי התנסויות הלמידה מסוג Web-2.0 הן משמעותיות מבחינת הלמידה המתוקשבת אך הן מטילות לעתים על הלומדים דרישות רבות של יכולות בתחומי הרפלקציה, מעורבות, וקבלת החלטות מבחינת בניית הידע. בין הדרישות האלו ומטרות הקורסים יש לעתים התנגשות או קונפליקטים פנימיים. הסטודנטים נדרשים לתמרן בין יכולות מעשיות אלו ובין פיתוח חשיבה והעמקה שנדרש מהם בקורס. כותבת המאמר, אינה מתנגדת לשילוב של התנסויות מסוג Web-2.0 בלמידה מתוקשבת, אך היא מבקשת להמחיש את הדילמות הקיימות בסוגיה זו כיום. מודעות לבעיות אלו ייקלו על המרצים למצוא דרכים אשר ייקלו על תהליך הלמידה המתוקשבות מבחינת הלומדים ומבחינת הרציונל הלימודי.

מדריך-עזר יעיל הממחיש בצורה טקסטואלית וויזואלית את אפשרויות השימוש בישום המקוון של GOOGLE DOCS בחינוך. הסקירה מאירת העיניים (הוכנה ע"י אבי אלקיים המלמד בתיכון רודמן) מסבירה וממחישה שלב אחר שלב כיצד להפעיל את היישום המקוון החופשי של GOOGLE DOCS. הרעיון שעומד מאחורי גוגל דוקס, הוא השיתופיות. בעצם אנשי גוגל אפשרו בפעם הראשונה, למשתמש לבוא אל המסמך, במקום שהמסמך יבוא אל המשתמש. זאת ועוד, אם בעבר רק עובדים במוסדות בעלי שרת פנימי, יכלו לשתף קבצים. הרי כיום של משתמש, בכל מקום בעולם, יכול לעשות זאת, בלי שום תלות בשום חומרה וללא תחזוקה, מעבר למחשב האישי.